|
מזהה בתוכי עיגולים
ירקרקים של חרדה
מפני עיניה הרושפות של אישה
אשר תאהב אותך
יותר ממני
מזהה בתוכי משולשים שחורים
של שנאה עצמית
אשר תכשיל כל צעד
לזכות בך
מזהה בתוכי משושים תכולים
של תיקווה
המטפסים על הרי היאוש
ושם באגמי עיניים
מעלים גלים קטנים
של אהבה
ומתוורדים לנוכח השמש השוקעת
מלווים את צעדי באימת נטישתך
וידיי אוחזות בטרוף את אויר נשימתך. |
|
|
שני כרישים
נפגשים. אומר
האחד לחברו:
"שמע, אתמול
בלעתי צוללן.
דווקא היה טעים,
אבל היום יש לי
צרבת וגזים".
"מטומטם!", גוער
בו הכריש החבר;
"צריך לקלף אותם
קודם!". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.