מחלה סופנית מתפשטת,
בתוך הרמוניה של עשב ירוק.
מחדירה שורשיה עמוק עוד ועוד,
מזריקה סבל ודם בתוך ים אשליות.
השורדים ייכנעו לבסוף,
קול המתים לא נשמע כבר עכשיו.
השורדים ישכחו, ימחלו, בדממה יסבלו,
בדממה זו ערפל על הכל יתפשט.
מתחת למעטה הדממה תתכונן לה,
תיאוריה קפואה, מי יודע של מה.
הקיפאון עוד יפשיר, בימי השרב,
התיאוריה תרצה אז לפרוץ.
התיאוריה תצמח, היא תנבט מתוך הרס.
תינוק את חייה מתוך מוות ושכול.
השורדים ימשיכו לסבול לאיטם,
ישקעו אל תוך הרמוניה של אבל.
היא תמשיך אז לצמוח ולגדול,
השורדים לא יראו כלום חוץ משכול.
ים האשליות יתייבש.
הרמוניה של אדמה יבשה במקום עשב מלחש.
הערפל מקומו בשבילה יפנה,
ועל רקע דממה של תיאוריה,
אתם כבר תראו מה יקרה. |