הסיפור אמיתי השמות שמורים במערכת בכדי לא לפגוע באף אחד



הכל קרה באיזה יום אחד, חמישי נדמה לי,נראה יום טוב כזה. באותו
יום גיליתי שתי אסטרטגיה לא הרבה בהתחשב כי זה יום אחד.

הכל קרה כשקמתי בבוקר והחלטתי שאני מבריזה,  ישבתי קצת בקניון
וחזרתי הביתה, לפתע, גיל מתקשר [ אני אישית קוראת לו ג'ילי ],
' שמעי אחות' הוא אומר, 'החלטתי שזהו, אני חייב לנצל את חיי
הרווקות שלי ', ואני, שדיי ניצלתי את התקופה הזאת אומרת 'נו,
מה?' 'שמעי, יש אחת שאני פוגש בעבודה, קוראים לה עינת, פוסטמה
אבל כוסית, אני הולך לזיין אותה' עכשיו כשאני קצת בשוק, אני
אומרת 'למה לעזאזל?' , צחקוק קל נשמע מעבר הטלפון, ולא אני
הצוחקת, 'יש עוד אחת אביב הוא שמה, היא דיי חכמה, ונראית בצורה
מתקבלת, אבל שמעי, אסור שאף אחד ידע, כי יש כאן באשקלון כמה
שאני מתכנן עליהן', ואני מנסה לא לצרוח כמו מטורפת אומרת לו'
אתה לא חושב שאתה מגזים?' אני שואלת באיטיות, כדי שלא אצרח.
'הכל עניין של אסטרטגיה, את פשוט לא מבינה' שתקתי לרגע שאולי
הוא יחזור בו ונזכרת שהוא עדיין בתול, 'ג'ילי,' הוא חשב שהוא
הולך לקבל ממני ח.ח, 'ג'ילי, רוצה להתפרע? רוצה שהפעם הראשונה
תהיה זיון עם פוסטמה? ניחא אתה עדיין ילד, אבל להפוך זיון
לאסטרטגיה?!' הוא ענה לי ביי מאוכזב, כאילו באמת ציפה למחמאה.

נטלי באה אלי בערב, עישנו כמה סיגריות, וזינו אחת לשניה ת'
שכל, כמו שבנות עושות. סיפרתי לה על ג'ילי. היא חייכה אלי
ואמרה 'מי בכלל תרצה לזיין אותו?' אני בהיתי במאפרה ואמרתי
לעצמי ' שיזהר לו הגיל הזה שלא ימות מאידס', המשכנו לדסקס על
הגרעין הקרב, ועל כל מיני ספרים, היא הייתה צריכה ללכת, לפני
שהיא יצאה מהדלת היא שאלה ' נו, אז יש לך אסטרטגיה בקשר
לדרור?'.