פרק אחרון סוגר את הכריכה
עוצם את הענים רק בכדי להרגע
מריח את הרוח שבחדר לי עצרה
ונזכר בזוג עניה השרויות במבוכה
היא היתה לכאן נכנסת כמו ילדה במצוקה
וזורקת את ידיה לכיוון האהבה
והיתה תמיד הרוח מסתובבת מעלי
ופתאום היתה עוצרת כמלטפת את פני
מתפשטת ועונדת את גופי אל צווארה

ואני נכנס אלייך כמו הרוח בסופה
בבליוגרפיה מטורפת שכותבת את עצמה
מלטף לי את הרגש ושומר על הכריכה

בואי רוח אל הספר וקרעי את הדפים
זה נכון אני דמיינתי עלילה שלא רואים

כך כמו רוח מיללת את עכשיו מולי בוכה
יש עוד שיר נפתחת דלת לעוד ארץ אבודה
כך נפליג בדמיוננו למקומות שלא רואים
אגדת מייטר ורוח בבליוגרפית רפאים


                                הרי רק לסיפור שלי
                                             אין ראשי
פרקים!