לימור רביב / כשזה מתחיל |
ודרכת אותי מירבית.
סיכמת בפניי משימות שווא
לצד הצלחותיך הרבות.
שלחת בי מבטים ארוכים
וריככת קליפתי הקשה.
שפטים עשית בי,
וטויתי לך בקש מחצלות.
גזרת בי פיסותפיסות
ושלפת ממני רגעים
וזכרונות.
אינך הראשון,
אך בכל זאת היית
כל כך מיוחד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|