בחדר אטום וקטן הוא יושב,
מדליק ת'חימום, כי קר לו כל כך
הוא שומע שירים של בדידות וחושב עליכם,
מדמיין לו חיים ואיתך.
הוא לוקח שלוש שאיפות של עשן,
ומפיל את הראש, כותב שיר אהבה ישן
עליך, על איך שאת עזבת אותו,
בלב תשארי איתו...
והוא רוצה לחשוב, שהוא עוד ישאר שלך,
עליך, על איך שאת שם בשבילו,
בלב תשארי שלו...
והוא רוצה לכתוב לך, משהו בסגנון; אוהב אותך.
בארבע בבוקר, דפיקות על הדלת,
גרמו לשכוח את החלומות
הוא מוצא אותך שם, בחוץ מבוהלת,
שואלת מדוע עיניו אדומות.
הוא לוקח שלוש שאיפות של עשן,
ותופס את הראש, כותב שיר אהבה ישן
עליך, על איך שאת עזבת אותו,
בלב תשארי איתו...
והוא רוצה לחשוב, שהוא עוד ישאר שלך,
עליך, על איך שאת שם בשבילו,
בלב תשארי שלו...
והוא רוצה לכתוב לך, משהו בסגנון; אוהב אותך. |