במערות אפי - שוכנת נשמתי.
והיא, כאדם הקדמון, פרימיטיווית, אינסטינקטיבית.
וכתיבתי שלי, אחרי המודרני, אחרי החדש.
והמוח אינו מסתגל לכך.
והיא רוצה ביאליק, והיא רוצה זך.
אך כל שנותר לה, הן קצת שאריות של אחד, קוביין,
וקצת אלכוהול, הדבר היחיד ששרד מהתקופה העתיקה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.