קריין - בוקר אחד, קם גרשון ממיטתו, ומשהביט על חדרו,
נפלו פניו.
קול של חבטה
גרשון - "אאוץ'"
קריין - הרים גרשון את פניו מהרצפה, והביט סביב. ביתו היה
מבולגן לגמרי, וחדר השינה שלו היה הפוך.
גרשון - "חדר השינה שלי הפוך!", אמר גרשון, ומיד הוסיף
ואמר -' חדר השינה שלי', הפוך - "ילש הנישה רדח!"
קריין - לפתע, נשמעה דפיקת דלת.
שמשון - "טוק טוק טוק!"
קריין - אכן, היה זה שמשון, ידידו הטוב של גרשון. אך אבוי
- ביתו של גרשון היה מבולגן והפוך!
גרשון - "ךופה!"
קריין - כן, כן, ךופה... גרשון המבולבל לא ידע מה לעשות -
כיצד יקבל אורחים, כאשר ביתו כה מבולגן? בינתיים, דפיקת הדלת
הלכה ונהיית עצבנית יותר.
שמשון - "אמרתי טוק טוק טוק, יא אפס, טוק טוק טוק!!!"
קריין - לבסוף, מיהר גרשון אל דלת ביתו, ופתחה.
קול של דלת נפתחת
שמשון - "שלום גרשון", אמר שמשון, "באתי לבקר... אוי
ואבוי, מה קרה פה?!"
קריין - גרשון המסכן רצה לקבור את עצמו מרוב בושה.
קול של חפירה
שמשון - "גרשון, מה אתה עושה?"
גרשון - "אה, אני קובר את עצמי מרוב בושה"
שמשון - "אני יודע, אבל למה פה? אתה צריך לסמן קודם כל
איקס גדול! והמקום הזה בכלל לא מתאים לבור! בוא איתי, אני
אעזור לך"
קריין - התעלמו השניים לחלוטין מהעלילה המקורית של
סיפורינו, והלכו למצוא מקום בשביל גרשון לקבור את עצמו. לבסוף,
הגיעו לפארק.
שמשון - "או, הנה, הגענו לפארק", ציין שמשון את המובן
מאליו.
שמשון - "המובן מאילת!", התחכם שמשון, "זה איזה אחד,
שקוראים לו מובן, והוא בא מאילת", הסביר את בדיחתו ללא כל
צורך.
שמשון - "טוב, תפסיק עם זה", ביקש שמשון.
שמשון - "המממ", הרהר שמשון.
שמשון - "אמר שמשון", אמר שמשון.
שמשון - "שאל שמשון?", שאל שמשון.
שמשון - "צעק שמשון!!!", צעק שמשון.
שמשון - "צעק שמשון?", צעק שמשון.
שמשון - "אהה, הפלתי אותך!", אמר שמשון, ומיהר לתקוע
לעצמו עט בעין.
שמשון - "אהההה!!!"
גרשון - "שמשון!"
שמשון - "אה?"
גרשון - "הבור!"
שמשון - "אה, כן, כן, כמובן! הנה, אתה רואה, פה יש מקום
טוב! תחפור בור, ותקבור את עצמך מרוב בושה, ונגמור עם הקטע
המגוחך הזה כבר...
קריין - גרשון החל לחפור...
שמשון (קוטע אותו) - "עם הידים, עם הידים! שיהיה משפיל!"
קריין - גרשון החל לחפור עם הידים, עד שלפתע הגיע לאזור
שוטר.
שוטר - "הלו, הלו, בחור, מה אתה עושה פה?"
שמשון - "כן, בחור, מה אתה חושב שאתה עושה?"
גרשון - "אני, אני קובר את עצמי מרוב בושה..."
שוטר - "כן, אבל למה פה?!"
שמשון - "מטומטם!"
גרשון - "אה..."
שוטר - :פה זה פארק סגור!"
שמשון -"אידיוט!"
גרשון - "אה..."
שוטר - "לא ראית את השלט?"
שמשון - "יש פה שלט, אתה לא רואה?!"
גרשון - "אה, אני..."
שוטר - "הנה, לך לשם, לחולות. שם נמצא כל מי שקובר את עצמו
מרוב בושה"
שמשון - "זה מה שאני אומר לו כבר שעה, אדוני השוטר!",
שיקר שמשון.
שמשון - "היי! אני לא שקרן!", שיקר שמשון.
שמשון - "נו, אני הרי ידעתי שתמציא איזה משהו מתחכם
כזה...", שיקר שמשון, איבד לפתע משיווי משקלו, ונפל ארצה.
קול של חבטה
שמשון - "אאוץ'"
שוטר - "טוב, אין לי זמן לזה. בואו, אני אקח אתכם לחולות,
עם כל שאר האנשים שקוברים את עצמם מרוב בושה"
קריין - הלכו השלושה לכיוון החולות.
שוטר - "הנה, פה אנשים קוברים את עצמם מרוב בושה"
שמשון - "רגע, מה הבעיה של הבחור הזה?"
שוטר - "אה, הוא הופיע בטלוויזיה כשהחנות שלו היתה פתוחה"
שמשון - "מה אתה אומר!"
שוטר - "כן, הטיפש הזה הלך להופיע בטלוויזיה, בינתיים שדדו
לו את החנות, לקחו לו הכול, אפילו הרהיטים"
שמשון - "איזה אפס! רגע, ומה עם ההוא שם?"
שוטר - "הוא לא מסוגל להגיד 'שרה שרה שיר שמח'"
קול של איש מתוסכל - "שרה שרה שיש... שרה שש.... שרש...
שרה שרה... שיט!"
שמשון - "שמח פה, אה?"
שוטר - "כן, יש לנו פה כל מיני טיפוסים, מכל הסוגים ממש"
שמשון - "רגע, ומי זה?"
שוטר - "אני לא בטוח... אני חושב שהוא היה פעם נשיא מדינת
ישראל"
שמעון פרס - "כמעט!"
שמשון - רגע, ומה עם הבחור הזה? סליחה, בחור, למה אתה קובר
את עצמך?"
גרשון - "אה, אני גרשון..."
שמשון - "אה, גרשון! לא זיהיתי אותך עם השקית נייר על
הראש. דווקא מתאים לך. רגע, ומי זה השלושה האלה שם?"
שוטר - "זה סתם איזה חבורה של מקליטי מערכונים
מתוסכלים..."
אביתר עם קול של גרשון - "גרש... רגע, רגע... גרשון!"
מתן - "לא, נו, עם קול צרוד יותר!"
אביתר עם קול של גרשון "גרשון!"
עמית - "לא, נו, אתה לא עושה את זה טוב!"
שמשון - "שמע, נחמד, נחמד פה..."
שוטר - "כן, אין ספק. טוב, אני חייב לזוז, אני... אני...
טוב סתם, האמת שאין לי מה לעשות. אפשר להשאר אתכם קצת? אני לא
אדבר, מבטיח"
שמשון - "כן, נו, מה אכפת לי. יאללה, גרשון. תתחיל לחפור"
גרשון - "בסדר..."
קריין - לפתע, פנה אל השניים בחור מגודל ועצבני.
אבי - "הי, אתה גרשון?"
גרשון - "מה?.. כן..."
אבי - " אני אבי, זה חבר שלי דויד..."
דויד - "מה המצב גבר!!!!!!!!!!!!!!"
אבי "הוא... מדבר עם יותר מדי סימני קריאה..."
דויד - "למה אתה מדבר עליי ככה?????????????"
אבי - "ו... ושאלה... בכל מקרה - אנחנו פרצנו לך לדירה
אתמול בלילה."
גרשון - "אה... למה?"
דויד - "כי אנחנו פורצים!!!!!!!!!! מסוכנים!!!!!!!!!!"
גרשון - "אה, סליחה, שכחתי..."
שמשון - "אה, אז בגלל זה הדירה שלך נראתה ככה היום בבוקר!
נו, זה בסדר גרשון. כנראה שאתה לא צריך לקבור את עצמך מרוב
בושה אחרי הכול"
גרשון - "אה, כן, אני מניח..."
קריין - נאנח גרשון לרווחה, (גרשון משתעל ברקע), ושמח
על כך שהכול חזר לקדמותו. עוד יום מפרך תם ונשלם לו, וגרשון
החל לחזור הביתה.
שמשון - "יאללה, גרשון, בוא נלך"
אבי - "רגע, רגע, לפני שאתם הולכים... פשוט רצינו להחזיר
לך כמה דברים שמצאנו אצלך בבית, שאנחנו לא צריכים..."
גרשון - "אה... מה זאת אומרת?.."
אבי - "סתם, כל מיני דברים חסרי תועלת... הנה, זה הדובי
שלך..."
גרשון - "אההה, שיט!"
אבי - "ואלה כמה תמונות ילדות שלך, נראה לי..."
גרשון - "תביא לי את זה!"
אבי - "ויש פה איזה שיר אהבה שכתבת..."
שמשון (צוחק) - "תחפור, תחפור..."
שוטר - "'תחפור, תחפור'? זה לא של יובל בנאי?"

שקט

אבי - "בכל מקרה..."
קולות של חפירה
אבי - "יש פה גם את הסרט של הבר מצווה שלך... מה אתה אומר,
דויד, נראה את זה אחר-כך?"
דויד - "סבבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"
גרשון - "אוי וי..."
שמשון - "תחפור, גרשון, תחפור..."
אבי (ממשיך למלמל בפייד אאוט תוך כדי ששמשון מצחקק וגרשון
חופר) - "מה עוד יש כאן... הממ, תחתונים מסריחים שלך מלפני
שנה... קלטת לשיפור הבטחון העצמי... קלטות עם פרקים ישנים של
דובוני אכפת לי... בובה של דובון אכפת לי... מכתב ממועדון
המעריצים של דובוני אכפת לי... מכתב מאמא..."