יש לה צדודית של ציפור.
היא רוקמת פרחים על בד.
היא מפליגה בין גל חם
לגל חם,
ידיה חלשות ככנפיים.

פעם
תקבל מתנה.
תקרן משמחה
בראי האפל.
פעם
תרקח בבקבוק
מרקחת תותים
אדומים כהים.

אולי יש מתפרץ
בין הצבעים
אולי יש גל קר
אולי בכל אור
נקודת התפשטות כהה
יש.

ימיה
חציים מלכות
וחציים אי-נוחות.
לכן
היא משחררת
מתג
אחר
מתג.

לילותיה
חציים אי-נוחות
וחציים הימלכות
בדעת חלומותיה.

עם בוקר
היא מופיעה בחלון
להגן על חדר-מלכותה
מפני שמש.
בכל כוחותיה, כוחות-ציפור,
היא אוספת התריס הכבד.
בבת-אחת נאטמים כל הקולות.