אלה בר-גולדג / עלייה לרגל |
כפות רגליי היחפות דבקות בקרקע הלוהטת,
מרותכות לרגע
ומיד ממשיכות מעלה,
מעפילות אליך- ההר הצחיח
בו רוח פריכה מכשילה צעדיי.
האינסוף שבינינו הולך ומתגבה,
מגובב פסולת מילים חלודה.
ואל ההר אני נושאת עצמי
קורבן לעולה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|