|
כפות רגליי היחפות דבקות בקרקע הלוהטת,
מרותכות לרגע
ומיד ממשיכות מעלה,
מעפילות אליך- ההר הצחיח
בו רוח פריכה מכשילה צעדיי.
האינסוף שבינינו הולך ומתגבה,
מגובב פסולת מילים חלודה.
ואל ההר אני נושאת עצמי
קורבן לעולה. |
|
|
עכשיו ברצינות,
ואני לא צוחק.
מערכת יקרה, כמה
סלוגנים יש
בבמה, וכמה
מתפרסמים כל
יום?
בתודה, המתעניין |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.