|
אושר עילאי מתחלף בתחושה
הגואה בעמקי נשמתך, ילדה
בפחד המוות שבו את שוהה
המפחדת לפגוע ושמישהו בך יפגע
אינך יכולה עוד להתמודד עם
הכאב
בעצמך מסתגרת שומרת על
הלב
את התחושה אינך מכירה
החיוך שעל שפתייך עדיין לא גווע
בתקווה מתפללת לנשיקה אפלולית
הפותחת תקופת תאווה ראשונית
|
|
|
צ'מעי, כשאני
מתעצבנת על החבר
שלי, אני לועסת
מסטיק ומדביקה
אותו מאחורי
השיניים
הקידמיות.
שלי יורקת לבאר
שהיא שותה ממנה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.