רונית ברונשטיין / יקיצה |
והמסך ירד
האנשים החלו לנוע, השתיקה נעמה
ולפתע אני לבד
תוהה, לאן נעלמת
נדמה היה, שבלעה אותך האדמה
בוודאי נרדמתי ונרגנת
שוחקת על היותי תמימה
בבעתה אקום לי ואלכה
גורלי מונח בידי שמים
מפלסת דרך בין שברייך
את זיכרונותיי השלכתי אל תוך המים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|