אני לא צורח. פשוט לא.

האמת, לא איכפת לי מספיק כדי לצרוח. אני לא מוצא דברים ששווה
לצרוח בגללם.  

אולי אני לא מחפש מספיק. אולי אני מחפש במקומות הלא-נכונים.  

נראה לי שאולי אני מחפש יותר מדי בתוך עצמי, במקום בחוץ. באותה
מידה נראה לי שאני מחפש יותר מדי בתוך עצמי, ולא מספיק בחוץ.

אולי סתם אין דברים ששווה לצרוח בגללם.

אולי אני סתם דפוק מדי כדי לראות אותם.
אולי כל מה שמסתובב לי בדם ובמוח מונע ממני לראות, לשמוע,
לקלוט, את הדברים החשובים באמת, דברים שאפשר לצרוח בגללם.
ברזל, לדוגמה. יש לי המון ברזל בדם. לא נראה לי שאני מיוחד,
אבל אני שונא את זה שיש לי ברזל בדם. למה זה טוב בכלל?

אולי אני סתם מדחיק כל דבר מעניין מדי. אולי אני באמת פולני
מדי.  

אולי החיים יפים מדי כדי לצרוח. תכל'ס, החיים לא רעים.  
יש מספיק בשביל מה לחיות.
אולי אין מספיק בשביל מה לצרוח.

אולי. ואולי לא.



בכל מקרה, זה נחמד לדבר על צרחות, במקום לצרוח.