אסף רבינר / הווה |
שלווה מופרת בשנייה
עם זעקה אחת שלה.
דמעה חונקת את גרוני
עם רדתה של עוד שקיעה.
סיפור חייה לחיי נכנס
בהפתעה.
לאורה של עששית אני
כותב לה את ליבי.
עולה דמותה מתוך ענן
ומערפלת את חושיי.
מפגש עינייה בעיניי
צלקת שם בתוך תוכי.
רוצה אותה שלי עכשיו
אך נתונה היא לאחר .
מרוב הגות, פחדן נהייתי
ולכן נשאר לבד
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|