יש לי אבא מכה,
מכה רגשית
מתי?, מתי הפעם האחרונה
ששמעתי מילה טובה?
שראיתי חיוך?
שהרגשתי שעומד מולי בנאדם שלם...

האמא קבורה בחומות של דיכוי עצמי,
האחים שותקים כי אין להם דרך להגיב
ואני נשארתי עומד,
עומד מולו
מול האיש אשר בשבילו
אין מחר.
כי כבר מזמן
הוא סתם נשמה כבויה
אשר מתהלכת,
ומעמידה פני חי....






כתבתי שיר זה בשביל כל אלה (ואני מאמין שיש הרבה) שהיו להם
או לחילופין עדיין יש להם בעיות עם ההורים...
באותו רגע זה נראה כמו סוף העולם, אבל לאט לאט לומדים להסתדר
עם המצב ולחיות איתו...ובסופו של דבר אפילו להשלים איתו..
עם גרמתי לאיזה שינוי , אפילו הקטן שבקטנים... עבודתי
נעשתה...
בברכה גיא צ'אנס