עמית קרפנטר / לאן? |
קולותיהם של צרצרים
וציקדות אותנו מלווים
רוחות חמות של קיץ הזוי
בפנינו הולמות, וגופותינו
חמות, מתהלכות, כל איבר לבדו
זועק שנחוש בו בשמש המעוורת
שרירים נעים לאיטם
במפל של זיעה ניגרת
ואש מלהטת בנו
עד ניפול לצד הדרך ונתלקח,
באש המאכלת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|