היה לה רע...... רע בלב בנשמה עמוק בפנים....והיא לא יכלה
להסביר למה. היא צפתה מהצד על כל האנשים וחייכה חיוך מזויף כזה
שממש לא בא מהלב.
היא ניסתה לשקוע בעצמה כי שם הרבה יותר קל לה, בעולם שלה,
בעולם שהיא מכירה, בעולם בו היא קובעת את החוקים.
החיים כאילו לא נועדו בשבילה, היא ברחה מנהר החיים הצידה, רק
מביטה בחיים לא חייה באמת.
היא ניזונה מסיפורים של אחרים, שמחה בשמחתם, כואבת את כאבם אבל
אף פעם לא את של עצמה.
היו לה המון חברים, כולם אהבו אותה כי היא ידעה להזדהות עם
כולם, תמיד מקשיבה. הם לא ידעו שהיא מרגישה רק דרך סיפוריהם,
חיים משל עצמה לא היו לה......
למרות כל החברים היא הייתה בודדה מאוד, אף אחד לא הצליח לפענח
את החידה הזאת שקשורה בה...... והיה לה רע....
החברים הרבים שהיו לה אהבו לחיות, לבלות, להנות לצחוק..... הם
לא הבינו למה היא אף פעם לא צוחקת, רק מחייכת את החיוך המזויף
הזה שלה..... אף פעם לא שמחה באמת.
היא לא אהבה מסיבות, שם היה ברור במיוחד שהיא צופה בחיים ולא
חייה באמת, היא תמיד ישבה בצד מביטה בזוגות הרוקדים, מביטה
באהבה.
לצאת הרבה היא לא יצאה, וגם לא אהבה לצאת- היא שנאה את כל מה
שקשור בחיים. באחת מהפעמים הנדירות שהיא הייתה במסיבה, אם אפשר
לקרוא לזה הייתה, קרה דבר מוזר ששינה אותה.
היא לא נהגה לרקוד, אבל הפעם היא הייתה חייבת לשמח את חבריה,
גם לה חשוב לחייך את החיוך המזויף שלה מדי פעם..... אז היא
רקדה..... בהתחלה באדישות כמעט ללא תזוזה..... אחר כך מבוישת,
קצת מגושמת.... הכל קרה מהר מאוד שהיא לא שמה לב שפתאום היא
ריחפה..... השתחררה, רקדה את נשמתה המיוסרת, כל רגשותיה פרצו
החוצה בריקוד סוחף, מלא אנרגיה , קסום.
מהר מאוד היא כבר לא שלטה על עצמה, היא גם לא רצתה
לשלוט.....משהו מוזר קרה לפניה..... חיוך? חיוך אמיתי? ופתאום
היא צחקה....צחקה מכל הלב! היא חיה! היא לא צופה בחיים יותר.
הרע שתמיד ישב לה בנשמה, החור הזה בליבה התמלא פתאום. היא שלמה
ורוקדת.
היא התחילה לחיות בגיל 16 וכל מה שאי פעם רצתה השיגה בזכות
חיוכה הכובש וצחוקה המתגלגל.
באחת מתוך המוני המסיבות שבהם הייתה אחרי שהתחילה לחיות היא
ראתה "צופה בחיים", היא זיהתה את המבט הזה בעיניים... את החיוך
המזויף.
בלי מילים היא סחבה אותה לריקוד, ריקוד סוחף, ריקוד החיים. מאז
היא מחפשת "צופי חיים" כמו שהיא הייתה בכל מקום, ורוקדת,
כהנשמה רוקדת איתה.



הערה: זה היה ניסיון לכתוב סיפור לא דכאוני עם סוף טוב, אז אם
הלך או לא הלך תודיעו לי.......