אני יודעת שהגיע החורף.
אני יודעת כי ככה השמיים אומרים;
אפורים כאלה, עושים דווקא.
אני יודעת שהגיע ועכשיו אפשר לשבת, להתכסות בשמיכה ולחלום
חלומות רחוקים רחוקים.
ועוד מעט יירד גשם ויהיה קר, ואני אלבש את המעיל השחור ואגיד
שאני אוהבת את החורף.
וטיפות טיפות של דמעות יירדו.
את תשאלי מה קורה ואני אגיד שכלום ושהכל בסדר.
את תסתכלי עליי שוב ושוב ולא תרפי, עד שאשבר ואבכה ותוכלי לבוא
ולחבק אותי.
אני יודעת שאני רוצה עכשיו להתקשר אליך, לשאול מה שלומך,
להגיד שאני אוהבת אותך, ולשמוע שאתה אוהב אותי.
בעצם אני רוצה לבד.
רק לשכב מעולפת מקור, מבדידות שלא נכפתה עליי, בולעת סיגריה
אחרי סיגריה.
ורק לא להתעורר, לא להתעורר...
עכשיו חורף.
13.10.02 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.