באם חשבת
שלחוף מבטחים הגעת
הנך טועה

נאחזת בידה
של המלאכית המבטיחה
אותך עזבה, הנך טועה

ואמך, אשר היניקה אותך, חייכה
והשבת לה בחזרה
את גולגולתך היא רוצצה, הנך טועה

אביך אותו אהבת
ברגליו רקע, אותו הכעסת
הפנה גבו אליך, הנך טועה

מורתך האהובה
אותך כמו הנחתה
הובילה אותך לאבדון, הנך טועה

ואחותך, עצמותייך שברה
אותך דחפה - אל קברה
נעם לה ופנתה, הנך טועה

וחברתך, לך בור חפרה היא
טייחה היטב, חידדה עד כאב
קראה לך: "בואי", ונפלת, הנך טועה

רז אחד, אשר בידי
אגלה לך תמימתי
לחוף לעולם לא תגיעי
והכר שלראשך, בך לא ידבוק

אל הקיר את תושלכי
רועדת, מייבבת, מפוחדת
בדד באת ובדד תשובי

פקחי עינייך, ילדתי
אמונך בה אל תתני
כי לך תנחיל רק אכזבה