הוא נהם באזנה כמה שעות אחר כך, כשהיו בסערת חושים אמיתית
במיטה. אבל זה היה אחר כך. הרבה אחר כך.

המפגש הזה התחיל במקרה. ישובה בנוחיות בלובי של המלון בלונדון.
מעלעלת בעלוני מידע על אטרקציות קרובות, חושבת על כך שיש לה
עוד יום עד הטיסה לניו יורק. רוצה להספיק הרבה ומתכננת מהיכן
להתחיל. שעות בין ערביים מאוחרות.

הוא התיישב לידה בטבעיות. הקפטן של הטיסה. מכירים מהצבא. הוא
איש מילואים היא הייתה קצינה בבסיס. ראתה אותו מדי פעם בחדר
האוכל. מעולם לא דיברו. החליפו ביניהם כמה מילים נוסטלגיות על
התקופה ההיא, ואחר כך הוא שואל : "רוצה ללכת לפאב הסמוך?"

"בשמחה.  מעולם לא הייתי בו" אמרה.  אז עוד לא ידעה את מה שהיא
יודעת היום, שמוטב לה להתרחק ממשקאות חריפים. שתי לגימות
הופכות אותה שמחה, השלישית הופכת אותה מטושטשת. אבל זה לא היה
חשוב באותו הזמן. ישבו בפאב, צחקו, נהנו מאד מפגישתם שהפכה
פתאום אינטימית. החיים מחוץ לבית והנדידה על פני העולם מעוררים
לפעמים געגועים לחום.

שם את ידו על ירכה. בקלות. נוגע לא-נוגע, מזמין הזמנה שקטה לא
תובענית. עיניו הכחולות נעוצות בעיניה, עיניה בעיניו. חייכה.
רכן אליה ונשק קלות ללחייה. חיוכה עודד אותו. עתה רכן אליה
ונשק קלות לשפתיה. הנשיקה הקלה הפכה במהרה לנשיקה תובענית
יותר. נשימותיה הואצו. גם שלו.

"נלך?" שאל. הנהנה.

שילמו ויצאו מהפאב. המלון שלהם ניצב מעברו השני של הרחוב.
צעדים ספורים והם היו בלובי.  עלו אל חדרו.

היססה. לא נהגה להגיע למצבים אינטימיים עם חברים לעבודה. לא
שהיו לה מחויבויות וקשרים באותו הזמן, אבל חשבה לעצמה כי מוטב
להתרחק מקשרים כאלו במקום העבודה.

ראה אותה מהססת. שם יד חובקת על כתפה ונשק ללחייה. חיבוקו ביטל
את היסוסה. נכנסו לחדר. סגר את הדלת והצמידה בעדינות אל הדלת
הסגורה. נשק לה. לאט. ברכות. מראש ועד כף רגל. דרך אוזניה,
לחייה,  צווארה - שם השתהה לא מעט, שדיה, בטנה, ירכיה.

לא נגע במוקד בערתה. היה לו זמן.

הפשיט אותה לאט. התפשט מולה כשעיניו בעיניה. הושיט לה את ידו
והוביל אותה לאמבטיה. התקלחו יחדיו. שם סבון על ידיה ואת ידיה
שם על גופו. משם היא המשיכה. עברה על כל גופו, מורחת את הסבון,
מסבנת, בתנועות שונות ליטפה סיבנה ורחצה אותו. לפעמים מלטפת,
לפעמים מעסה, קצת לוחצת, מעט שורטת. עיניה בעיניו. כל הזמן.
לפעמים נפגשו שפתיהם, לפעמים התרחקו, אך עיניה בעיניו. נשימתו
הפכו מהירה יותר,  עיניו מרוכזות יותר. ראתה את העונג שהסבה
לו. הנמיכה עיניה, הביטה בגופו שהיה  קרוב כל כך, מוכן כל כך
אליה.

שמה עוד סבון על ידיה והחליקה אותן אל אברו ואל אשכיו. עיסתה
אותם וליטפה אותם, סובבה עליהם את ידיה ומשכה בעדינות, רואה את
הבעירה בעיניו ואת העונג בפניו.

הרחיק את ידיה. שם סבון על ידיו  והחל עובר על גופה. לאט.
ביסודיות. נוגע במקומות שהסבו לה עונג. אנקות קטנות של הנאה
נפלטו מבין שפתיה. הוא המשיך לאורך גופה, לא החסיר סנטימטר,
ידיו בכולה. עיניו בעיניה. ואז כרע לפניה ושלח את אצבעותיו אל
בין רגליה. נגע במקומותיה הכמוסים שהיו עתה מוכנים ומזומנים
לקראתו. העביר אצבעותיו על פני שפתיה ודגדגנה וגרם לה עונג
משכר. לאחר כמה דקות המשיך במסעו אל רגליה. סיבן היטב את רגליה
ואת כפותיה, מתרכז בכפות רגליה ובאצבעותיה זמן רב.

לאחר מכן שטף את שניהם בזרם חזק של מסאג', נותן לגופם להתענג
על מכות המים החזקות ואז סגר את המים וחיבק אותה. חיבק חזק.
חיבוק שלאחריו עוד תוספת של לחיצה אמיצה אליו. נשמתה נעתקה. זה
היה חיבוק מדהים. חיבוק בתוכו יכלה להירגע, חשבה לעצמה.

הוא יצא מהאמבט והושיט לה יד. התנגב ולקח אותה רטובה אל המיטה.
פרש מגבת יבשה על המיטה ובעדינות השכיב אותה על המגבת.
אצבעותיו החלו לעבור על גופה, מטיילות בין טיפות המים שהיו
פזורות על גופה. את אצבעותיו ליוותה לשונו, שריפרפה ממצחה דרך
רקותיה, לחייה, שפתיה, סנטרה, אל השקע שבין צווארה לגופה, ומשם
הלאה, לאורך גופה. לשונו ליקקה אותה בשקיקה, והיא עצמה עיניה
מתמכרת לתחושת הליקוק העדין שמדי פעם מתחזק. היא הופתעה
מההרגשה הנפלאה הזו, מהנעימות שפשתה בה, מהקפיצות של הלשון,
משדה הימני אל צלעותיה, ואל טבורה ומשם אל צווארה. חיוך ענוג
התפשט על פניה ונהמות עונג פרצו מגרונה.

דקות ארוכות עברו כך. היא מתענגת ללא סוף ויחד עם זאת מרגישה
את החום הרב בין רגליה, זקוקה כבר למגעו הממוקד כדי להגיע
לרגיעה.

כשהפסיק ניסתה לגעת בו, לענג אותו, אך הוא עצר את ידה ואמר לה:
"לא עכשיו. עכשיו רק אני נוגע ואת מתענגת".

ידיו ירדו לאיטן אל בין רגליה, מפסקות אותן. לשונו התקרבה אל
שפתיה, אך שם נעצרה. הוא נשף רוח על שפתיה הבוערות. רעד עבר
בה. הציפייה ריגשה אותה יותר. הוא התרומם והוציא מטפחת שחורה
מהשידה שליד המיטה. שם את המטפחת על עיניה וקשר בעדינות.
"התרכזי" ציווה.

היא נרעדה. התחושה הייתה מענגת ומגרה אך פתאום הרגישה הרגשה של
חוסר אונים מטפסת בה. היא החליטה להפקיר עצמה ללא היסוס. הרי
הכירה את האיש שנים רבות. הרגישה את אצבעותיו חולפות על שפתיה,
ואת לשונות נעה בעקבות האצבעות. לפתע חשה את שיניו ננעצות קלות
בדגדגנה. צעקה חדה של כאב והפתעה פרצה מגרונה, אך מיד נרגעה.
הוא המשיך ללקק אותה. לשונו התקשתה ועתה חדרה לתוכה. שעה ארוכה
הוא ליקק אותה, בעל אותה בלשונו ואז החדיר אצבע לנרתיקה ואצבע
אחרת לאחוריה. התחושה הייתה משכרת. תנועותיה הפכו בלתי נשלטות,
קולות ההנאה שפרצו ממנה היו פראיים לחלוטין. הוא עינג אותה
בצורה שאף אחד לא עינג אותה לפניו.

לפתע שמעה אותו נוהם בתשוקה באזנייה: "אמרי לי מה את רוצה
שאעשה. תיבני לך את הזיון שלך". היא לא הייתה מסוגלת לדבר רק
לנהום, היא לא רצתה לעצור ולחשוב רק לחוש. "אתה נפלא. זה מה
שאני  רוצה. בדיוק ככה" נפלטו  מילים קטועות מפיה. והוא המשיך
והמשיך.

אחר כך שלף את אצבעותיו וחדר אליה בתנופה. את רגליה אסף והניח
על כתפיו, גופו מכה בגופה בחזקה, ראשו מוטה אל עבר רגלה  והוא
תופס בפיו את אצבעותיה. הוא חודר בה ונושך את אצבעותיה בקלות.
היא צרחה מהנאה, הרגישה את האורגזמה שלה נבנית בתוכה, גלים
גלים של חום אדיר מהול בכאב מענג. ואז, בעצמה שלא הכירה,
הרגישה את ההתכווצויות האדירות נושאות אותה וסוחפות אותה אל
תחושה עילאית ואל חצי עלפון.

את דמעות העונג שלה הוא ליקק בעודה מעולפת. היא שמעה אותו לוחש
לה מילות חיבה אבל לא הייתה איתו כדי להבין בדיוק את הנאמר.
היא הייתה בעולם אחר לכמה דקות. כשהתאוששה ראתה אותו מביט בה
בעיניים נוצצות. חיוך של עונג עילאי נח על פניה שלה.

את השעות הבאות בילתה בזרועותיו. ואחר חמקה לחדרה. חייבת להיות
בחדרה, אם תתקבל קריאה לשינוי בטיסה.

בארוחת הבקר ישבה לבדה בשולחן. הייתה צריכה להיות עם עצמה ועם
תחושותיה. לא רצתה את שיחות האנשים מסביבה. "אפשר?" שמעה את
קולו מעבר לכתפה, ועוד בטרם הספיקה לענות הוא התיישב לצידה.

"היית נפלאה. התענגתי כל כך" כך אמר לה. "יש לך התנגדות שאסדר
לנו טיסות משותפות?" היא חייכה. בהחלט לא הייתה לה התנגדות.

"איך נראה היום שלך?" שאל.
"בצהרים יוצאת לניו-יורק לשלשה ימים. ואתה?"
"אני חייב לקנות משהו, ובצהרים אני חוזר לארץ"

קבעו להיפגש שלש שעות אחר כך לפגישה קצרה לפני שנפרדים.

שלש שעות אחר כך שוב היו מפותלים זה בזו, מתענגים על הגילוי
ההדדי. "בפעם הבאה שנגיע יחד ללונדון, אכין לך הפתעה" אמר.
"אוהבת הפתעות" אמרה לו.  

כמה שעות מאוחר יותר, היא ריחפה לה לניו-יורק, מרגישה את חיוכה
הקורן ואת גופה השמח. הרגשה של סיפוק גופני עצום ליוותה אותה.
לא ידעה מה צופן העתיד ולא ידעה אם אכן יקיים את דברו. החליטה
לא להטריד את מוחה בנושא.

כשחזרה לארץ, הלכה להביט בתיבת הדואר שלה בטרם עזבה את שדה
התעופה, Pigeon-hole נקראה התיבה משום מה. בתיבה היא מצאה מכתב
ממנו. "מתגעגע" היה כתוב שם בדיו אדומה. בתיבה גם מצאה את
השינוי לתכנית הטיסות שלה לחודש הקרוב. ראתה שמוצבת לטיסה
ללונדון, וליד שורת הפרטים על הטיסה היה מסומן חיוך בדיו
אדומה.