יושב על כסא חסר הקפיצים
וסופר לה את כל שלל הצמיגים
משקיף על תדפיס של אדם אותו הכרתי
וחושב בערגה על וולתר מקארתי
מלקק עוד בול ובהזיות שוקע
על פרח מלבלב אותו אני זורע
אך לא נשאר לי כלום, בוכה אני בליבי
בעוד צופה אני עליה, בולסת סלמי
ובעוד שיניה טוחנות בשר ללא הרף
חושב אני מה אעשה באותו ערב
ועולה בראשי מחשבה כו קטנה
לנסות לחשב את אחוזי שומנה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.