האחד

כאן מתחיל סיפורה של ילדה עם חזה שופע למדי, אשר קיבלה את
האובססיה הראשונה שלה.
כאן היא תקרא דריה, על שם אותה הילדה המדוכאת והמדכאת בסדרת
הטלוויזיה.  
סיפורינו מתחיל ביום אחד בבית ספרה "כלא אורט כרמים". באותו
יום גורלי גילתה דריה שהרבה יותר חביב יהיה לצאת בהפסקות אל
המדשאות השדופות והמתות למחצה של בית ספרה.
שם היא פגשה אותו. המקור לחלומותיה ולחשבון הטלפון שלה.
בסיפורנו נכנה אותו זאוס, זהו התיאור המתאים ביותר לאותו אל
יווני שזוף.
זאוס היה יושב על המדשאה שאוכלסה ע"י האנשים היפים והכשרוניים
אך דריה הייתה יושבת על המדשאה ממול, אשר שייכת לחבורת הפריקים
המתפרקים.
כל מהות יציאתה להפסקות היתה לא אחר מאשר זאוס. היא הייתה
יושבת ובוהה בו עד שהיה מוטרד מהעובדה הזאת והיה מחזיר מבט
שגרם לדריה להסתובב כאילו אין מחר.
יום אחד המלאכית השומרת של דריה, אותה נכנה כסיגלית, הגישה
לזאוס בחינניות את מספר פלאפונה של אותה דריה.
הפלאפון צלצל. הייתה זו השעה 12 ו- 8 דקות בדיוק. דריה לא שמעה
את הפלאפון אך לאחר שיעור קיבינימטיקה מייגע כתמיד גילתה שיחה
שלא נענתה והודעה מוזרה- "נתנו לי את המספר שלך. אני זאוס".
דריה הרגישה בשמיים, זה היה השיא של היום שלה, היא מעולם לא
הרגישה כה מאושרת.
שנייה לאחר שחזרה לביתה הקטן, דריה נחפזה להרים את הכלי החשוב
ביותר- הויברטור. טוב, נו, לא בדיוק: הטלפון.
היא הדליקה אותו ומיד התקשרה למספר ממנו הגיעה ההודעה, אך
אבוי, אין קול ואין עונה.
דריה התאכזבה, היא כה רצתה לשמוע את קולו המדהים של זאוס בצידו
השני של הטלפון, עד ששקעה במחשבות שמא הוא לא מתעניין לראות מי
היא זו שסיגלית הכריחה אותו להתקשר אליה.
עברה שעה, שעתיים, ודריה שוב החליטה להתקשר- אך הפעם, להפתעתה
הרבה, הוא ענה!
השיחה התבססה על הדברים מלאי השטויות שרק דריה מסוגלת להוציא
מפיה מזיל הריר. ביום מן הימים, דריה וזאוס נפגשו. אבל, זו לא
הייתה הפגישה שלה דריה ציפתה: הוא הגיע לבדו, כמעין סימן
מאלוהים, אך דריה נגררה עם חברתה שלי, דבר שהצטערה עליו
עמוקות, שכן הדבר היחיד שחשקה בו היה להיות עם אלילה לבד.
במשך הימים הבאים דריה ישבה ליד הטלפון וציפתה לאותו הרגע
שיעשה לה את זה, שיחה מזאוס. אך הוא לא הועיל בטובו לעשות זאת.
בכלל לא.
לאחר מחשבות רבות, דריה הגיעה למסקנה שהוא מחכה לאותה שיחה
גורלית בדיוק כמוה. היא טעתה, אומנם אותו דחף שלח אותה ישרות
לזרועותיו המסוקסות של הטלפון, והיא העיקה עליו שנית.
הפעם זאוס לא נשמע כל כך שש לשמוע ממנה (לא שהוא נשמע שש
בפעמים הראשונות אבל ניחא...). דריה נפגעה.
בימים הבאים היא שלחה חברות למיניהן לשאלו הכיצד הוא לא מתקשר
או אפילו שולח רמזים להתעניינות.
דריה קיבלה תשובה שלילית.
"הוא אומר שאת חמודה אבל חסרת ביטחון וקטנה מדי בשבילו"- כך
אמרו החברות הנ"ל.
קטנה מידי? קטנה בשנתיים זה קטנה מידי? אולי זה סתם תירוץ
להיפטר מהילדה הטיפשה הזאת שהוא בטח מתחרט שבכלל התקשר אליה
ועכשיו היא סתם מעיקה עליו?! ומה על גיבורתנו לעשות עכשיו?
לשבת ולחכות שמא יקרה משהו? להעיק על זאוס עוד יותר? אולי לא?
אולי לעבור הלאה? (לא, אתם יודעים שצעד זה הוא בלתי אפשרי-
עדיף שתלכו ותגידו לאנשים שקרנפים יודעים לעוף, הם יאמינו לכם
יותר מאשר לסיפור הזה...) היא לא ידעה מה לעשות.
גיחוכי שיגעון עברו עליה, ובעצם, מה/ מי לא עבר עליה?
עצות, אצות ושאר צמחי מים יתקבלו בברכה.
ג'ולי.