ליבי הולך לפני, וליבך ניצב מאחורי ליבי
אינני חושש מהגורל, כל עוד את חלק ממני, חלק ממנו.
את כל מה שהירח שואף להיות במחציתו של החודש,
וכל מה שהשמש מבטאת בתחילת היום.
יש אומרים שהרגש הוא כמו נהר, המתגבר על מכשולים
חלק אומרים שהוא כמו תער המשאיר את הנפש לדמם.
אני אומר שזהו פרח, ושנינו רק ניצנים.
זהו הלב שפוחד להישבר
זהו החלום הממאן להתעורר
הנשמה המפחדת למות, לא לומדת איך לחיות
כשהלילות נעשים חשוכים, והדרך ארוכה.
ואת חושבת שהאהבה נועדה רק לחזקים,
תזכרי שבחורף, מתחת למעטה הלבן של השלג
שוכן ניצן, שבעזרת אהבת השמש, באביב יהפוך
לורד... |
