|
אני זוכר.
אני זוכר את החיוך שלך בפעם הראשונה שאותך ראיתי.
אני זוכר איך נלחצתי כל פעם שאותך ראיתי.
אני זוכר את החיוך והחיבוק בכל פעם שאותך ראיתי.
רק משהו אחד איני זוכר,
את אותו יום העצמאות שאותך הפסדתי לתמיד כי שתיתי. |
|
|
עם כל הכבוד
לבמה מי שהביאו
את התהילה לצבע
הכתום וקבעו את
מקומו הרם
בפנתיאון הצבעים
לא היו אלא
קרויף וואן
בסטן, חסידי
אומות ישראל,
יבדל"א.
שממית עושה סדר
בפלטת הצבעים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.