הם ישבו בבית קפה, סתם כמו עוד זוג רגיל.
הוא מביט בה בתוך עיניה וזה כבר מרגש אותה, אבל הוא רק חושב
כמה זמן ייקח לקפה הפוך שלו להגיע הרי זה לא סתם קפה הפוך, זה
אחד עם מקופלת.
ככה הם יושבים, היא מתרכזת בו והוא מתרכז בקפה.
אז מה אם לפני כמה דקות אמר לה שהוא אוהב אותה, רק כדי שלא
יראה אומלל בתור אדם שיושב לבד בבית קפה.
כל הקפה מלא שיחות של אנשים, הם שקטים רק מבטים עוברים.
האחת אומרת בוא נתחתן היום, השני אומר בואי נזדיין וניפרד.
שניהם מרגישים כל כך דומים, קמים ביחד בתיאום מושלם ללא אפילו
מילה והולכים לבית שלה.
הם מגיעים ליד הדלת מתחילים להתנשק, זהו בשבילה זה הסוף היא
מסתובבת ופותחת את הדלת ונכנסת. לפני שהיא אפילו שמה לב גם הוא
שם לידה, בתוך הבית, אדם שלא הייתה מוכנה אליו. היא מבקשת
שיעזוב, והוא בסך הכל אומר:
"באתי לקחת את מה שרציתי!"

עכשיו היא עושה הפלה, אף אחד לא יודע ולא תומך, לא עוזר ולא
מראה עניין. במיוחד לא הוא. אותו אחד שחשבה שיהיה זה שישמח
אותה באמת, הוא כבר רחוק משם, ברח ונמלט. הכל יוצא הפוך שום
דבר אינו נכון עבורה.

אין על מי לסמוך, לעד תצעדי לבד... לפחות עד שתוותרי על ההפלות
או לפחות תשתי את אותו קפה הפוך עם מקופלת...