אני באה לפה במטרה לברוח מעצמי
ומוצאת יותר ויותר שפה אני אני.
אני מנסה למצוא הגיון במה שמורה לי להמשיך
ואני מוצאת שאין הגיון בדבר כלל.
אני הולכת בדרך, ועוברת בעיניים עצומות על פני השלט המודיע על
דרך ללא מוצא.
אני יורה מילים מפי, ומייד מתחרטת ואין דרך חזרה.
אני יודעת מראש שאני תמיד אלך צעד אחד יותר מידי,
אבל אף פעם לא יודעת מהו הצעד האחד לפני הצעד האחד יותר
מידי...
כך נהרסים חיי:
אני רואה לשבריר.
מפתחת ציפיות.
אני מוכנה למסע.
מגלה אמת.
אני מאוכזבת.
עדיין מאמינה.
אני מנסה לשנות.
יורה מילים.
אני מתחרטת.
הרסתי לעולם.
אין לי דרך חזרה.
אין לי תקווה.
אין לי חיים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.