מריה הקדושה / שיר על אהבה וים |
שוכחת ממך, וזוכרת אחרים.
קצת עצובה, קצת מפוחדת,
קצת עייפה והרבה מאוהבת.
הגלים נרגעו, והחול כבר לא חם,
כמו בחיים, לא רואים את הסוף גם בים.
ושוב אני חושבת ושוב אני בוכה,
אני נזכרת בעצב ושוכחת את השמחה.
חשבתי שלאהבה אין סוף,
אבל לשלנו, גם לא הייתה התחלה.
ורק השמש- היא יכולה להעיד
שהים, הים היה פה תמיד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|