ענבל רומי / מחלה |
לא ארפה את ידיי ממך
כי את יודעת את כל מחשבותיי
את סודותיי הקסומים
אהבותי שצברתי בימים
אל תוך ביצת תהום גדולה
כמו אהבה שנגמרה
את הרגש היא סוחפת ודוחפת
אל הקיר היא מושכת
חבטה קשה כואבת בשמיים
את שלוות הים מפרה אל שוברי הגלים
מנופצים לטיפות
אדים של ריח ים
בחלומות הכי גדולים
כשהלב משקיט מפנים
אז הרגש מתפתח
כשאת לבך את שוכחת
וזורמת עם המים . . .
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|