כל כך היתה הנסיכה רחוקה. שהחיוך שלה עם הנץ השמש הראשונה של
האביב. היה מגיע אל המוני העם רק עם בוא החורף.
והיה בזה יתרון, כי החיוך הזה לבדו חימם את לבבם למשך כל חודשי
החורף הקשים.
כל כך רחוקה היתה הנסיכה . צעירים היו נוסעים אליה לבקש את
ברכת החתונה.היו חוזרים לביתם סבים לנכדים.
אבל היתה בזה תועלת רבה. הדרכים שקקו, המסחר פרח ולא היה איש
שלא הכיר ואהב את מרחבי המולדת.
כל כך היתה הנסיכה רחוקה. עד שגשם שירד עליה היה נופל והולך
ומצטרף לאבק ואבקנים ולארץ היו מגיעים עצי פרי מניבים, פרחים,
פקעות ותפוחי אדמה. היו ימים ידועים בשנה שהיה צריך למצוא
מסתור אבל התגברו על זה בהמצאת משחקים שכל בני המשפחה היו
משתתפים בהם.
והיה מזה עונג צרוף. ניחוח הפרחים לא חדל ליום אחד. ולא היה
איש רעב ללחם. הכל בא מן השמים אל האדמה. המשחקים המשפחתיים
קרבו את האנשים. ליקירהם והם שמחו יחד על מתת האחווה הזו.
אבל הנסיכה נשארה רחוקה ובודדה.