|
בפעם האחרונה שחיבקתי אותך
את כבר לא היית שלי
ורק ריח הגוף שלך
עורר בי תשוקות נשכחות
שאין עוד אחת
שאותן מעוררת
לא נדרש לי דמיון
אלא רק זכרונות
לדעת כמה טוב יהיה
להיות שלך
ותשוקות פינו מקומן
לדמעות שפרצו בסערה
ורק ריח הגוף שלך
עורר בי רצון להמשיך
לבכות לנצח
או לפחות עד שתאהבי
עד שתאהבי אותי שוב |
|
|
היי את! תראי,
מצאתי פה דף
נייר. היי תראי
מה כתוב פה!
כתוב פה שאנחנו
נועדנו אחד
לשני! איזה
צירוף מיקרים?
הכתב שלי? מה
פתאום?!
האשדודי הזועם
מנסה להתחיל עם
זאת שאהבה את
התלאביבי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.