מ. יציק / אל אופק אחר |
מהאזין לרחש אדוות אנייך,
מראות את שקיעת החמה
בצבעיו השקופים של הדמע.
מאסתי בשוט אל מול נמלך,
בהנציח ללבך רום תרנייך,
בשקרים השקופים שעיטרו
את דגלי ספינת-דגלך הבוכייה.
הגיעה העת כי ארים את עוגן סירתי הקטנה
ואשוט לי אל אופק אחר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|