עייפתי מחכות לך על המזח,
מהאזין לרחש אדוות אנייך,
מראות את שקיעת החמה
בצבעיו השקופים של הדמע.
מאסתי בשוט אל מול נמלך,
בהנציח ללבך רום תרנייך,
בשקרים השקופים שעיטרו
את דגלי ספינת-דגלך הבוכייה.
הגיעה העת כי ארים את עוגן סירתי הקטנה
ואשוט לי אל אופק אחר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.