בסוף שבוע זה זה חייב לקרות. אין מצב. שלושה ימים ביחד, משהו
חייב  להתקדם. שחר תמר ואני הולכים לפגוש אותו ואת איתי בתחנה
מרכזית בתל אביב, אני שונאת את העיר הזאת כל כך, אבל עכשיו גם
3 שעות סיעה באוטובוס בתוך תל אביב, נראות לי כאלה נפלאות,
אפילו להסתובב ברחובות עושה לי שמח. אני יודעת שעוד מעט אני
רואה אות כבר כמעט חודש לא דיברנו. אפילו יותר. אני לא טובה
בלשמור על קשר. אז נותק. אבל אני כל כך אוהבת אותו. יותר מהכל.
האוטובוס עוצר. אני הכלל לא שמתי לב. אני רק חושבת על הפרצוף
שלו. תמר קוראת לי. אני לוקחת את התיק הגדול ויורדת. צריכים
לעשת בדיקות ביטחוניות בשביל להיכנס. התור ארוך.תמר ושי עוצרים
לסיגריה. ונכנסים לפני לתור. העיניים שלי משוטטות לתוך התחנה.
אני מחפשת אותו או את איתי. התור מתקדם.הנה הוא. הילד המושלם
שלי שום פגם בפרצוף המושלם שלו. תמר ושחר כבר בפנים לידו. אני
עושה כאילו אני לא רואה אותם. וממשיכה ללכת. אני מסתכלת אחורה.
הוא נעלם פתאום. טוב אולי הם הלכו לקנות כרטיסים. אחחח. נתקעתי
במישהו. אני מסתכלת למעלה. הוא מחייך. איזה חיוך יפה יש לו.
אני לא אומרת כלום. רק מחייכת. כמו ילדה קטנה ומאוהבת. הוא
מחבק אותי. קצת חזק אבל אני לא רוצה שהוא יעזוב. אבל איתי מושך
אותו. "בוא אנחנו צריכים לקנות כרטיסים". כל הנסיעה הארוכה
באוטובוס אנחנו יושבים אחד ליד השני. מדברים. צוחקים. יותר הוא
מדבר. אני בעיקר מחייכת. כמו ילדה קטנה ומאוהבת. אבל כל מה
שאני רוצה לעשות זה לנשק אותו. כל מה שאני רוצה זה את ההפסקה
הזאת בדיבור כמו שיש בסרטים. ואז נתקרב ונתנשק. אבל הנסיעה
נגמרת וצריכים ללכת לפגוש את כולם הגענו לבאר שבע. צריכים
לתפוס את האוטובוס לאילת.  אני כבר מטה להגיע. הנסיעה עברה מהר
בלי אירועים מיוחדים. שמחתי לראות את כולם. אבל רק עליו
התייחסתי. אני חושבת שטל קצת נעלבה אבל לא נורא היא תסלח לי.
ערב כבר מגיע. אנחנו יושבים בבית של דני. משחקים "אמת או חובה"
ככל שמתבגרים המשחק הזה נהיה יותר ויותר מצחיק. אני כבר רוצה
ללכת לישון. אז הלכתי. באיזה 4 כבר נגמרו המיטות אז גם שחר בא
וישן איתי. לא מתוך אהבה. אנחנו החברים הכי טובים מגיל 11. שאר
הסוף שבוע עובר מהר. אני מבלה את הזמן שלי בלהסתכל עליו. כל
הזמן חושבת מה אני הולכת לומר. יום ראשון בערב. עולים על
האוטובוס הישיר לתל אביב. לא צריכים לעצור בבאר שבע. הגענו
אפילו די מהר. כולם מתחבקים. אני רוצה להתחבק איתו אחרונה. סוף
סוף העיניים נפגשות. הוא מחבק אותי. קצת חזק אבל אני לא רוצה
שהוא יעזוב. "תשמרי על קשר טוב?". אני לא עונה. רק מחייכת. כמו
ילדה קטנה ומאוהבת.