היום התחיל בשלווה יחסית. התעוררתי מוקדם בשעות הלילה
לקולה של אימי. "ניר...תקום כבר אתה תאחר לבית-ספר!"
קמתי ונעצתי בה מבטי בעוד שגנבה לי את השמיכה. קמתי להסתכל
בשעון. "אימא רק שבע וחצי!" שמעתי את עצמי אומר. "טוב נו"
חשבתי  "אם כבר אז כבר".
דידיתי לכיוון מחשב העל המתקדם ביותר בטווח של יותר מ-300
מ'.
"תתעורר כבר יא נחס!"צעקתי ובעטתי בו. המחשב נדלק והאיר את
החדר. התחברתי לADSL המתקדם רק כדי לגלות שנמחק לי הארד דיסק
ושאצטרך לסחוט בעזרת ה-DVD החדשים של באפי עוד הפעם את הדיסקים
של windows 2k  משי, אחי היקר ובעל דיסקי הדי וי די.
 ירדתי למטה בחוסר ברירה מובהק ובעודי שורך נעלי ראיתי את
אימא שלי שופכת לכוסי בסביבות העשרים כדורי קפאין.
"אתה יורד בקפה אתה שומע אותי?? גם ככה אתה לא ישן בלילה "
נזכרתי שדווקא אתמול נרדמתי ב-4 בבוקר אבל הרמתי את העיתון
שבכותרתו נכתב "סיפורה של פצצה" לאות שתיקה.

אחרי שהגעתי לבית ספר, גיליתי שלא שתיתי מספיק קפאין ושיש לי
יום חופשי היום חזרתי הביתה לשתות עוד כמה חביות קפאין.
פתאום צלצל לי הפלאפון. ובאמת תהיתי אם איבדתי אותו. כשהוצאתי
את הפלאפון גיליתי לצערי שזאת רק ענת ולא שרה מישל גלר
(השחקנית של באפי) או אליסון האניגן (מה? חשבתם ששכחתי את
ווילוו הא?!) שרוצות לענות על כל מכתבי במעריצים שלי.

ברגע מסוים זה נראה לי שאתם צריכים לדעת משהו על ענת.  היא
מב"רניקית בלונדינית חסרת בושה בעל מוצא גרמני עם משהו כמו 7
אחים ואחות. היא לא יפיפייה אבל מצליחה להראות טוב כשהיא מלטפת
את הכלב שלי (פלאש באק מסרט שראיתי??). היא וג'ן (סבלנות
ידידי! סבלנות!) חברות אובות למדי. היא מסורתית למדי (יש להם
רק מחשב XT שאפילו ה-Q Text הראשון לא עולה עליו, רדיו ואין
להם טלוויזיה בשם האלוהים!!). אבל כן יש לה פלאפון...זהו אחד
מהדברים הקדושים ביותר שלה...הפלאפון. שמעתי פעם שהיא קיבלה
חשבון של 200 שקל, והיא עוד רק שולחת הודעות כדי שיתקשרו
אליה!!

התאכזבתי שוב כאשר קראתי את ההודעה וגיליתי שהיא רוצה שאתקשר
אליה בחזרה. ככל הנראה כדי ש"אעזור לה להתכונן לבגרות" (משמע
ללמד אותה את כל מה שאני יודע, אדע ועלול לדעת על מתמטיקה).
לא היה לה סיכוי קלוש שאחזור לבית הספר..היו שם יותר מידי
מורים שהיו עלולים לרצות לצרפני לשיעור בכדי שלא איהנה מהחופשי
שלי.
נראה לי שהיא כעסה, היא מלמלה משהו על זה שג'ן (מיחשובניקית
חמודה ועצלנית) רוצה לראות אותי בקשר לבגרות והציון הנכסף של
80 אחוז).

מאוחר יותר כשכבר בדיוק רצחתי את גיבור העל של המחשב ב 4heroes
(שני הארדיסקים, שימושי נכון?) שמעתי את אבי מדבר עם ג'ן
(זוכרים את המחשובניקית החמודה??). ג'ן איכשהו עברה את המפלצת
הכלבית השומרת על ביתנו ונדחקה בעד הדלת, שיחדה את אבא שלי
בדרך שרק השטן יודע ועלתה לחדר המלוכה שלי ושל המחשב. במהירות
מדהימה למדי סגרתי את כל הורדות הפורנו שלי ונזכרתי שאני מחכה
לחלק האחרון שישלים את האוסף הגדול של סילביה סיינט ושל הבייבי
סיטרית בעלת שוטי הפלדה (שיט!). השתוממתי על זה שהמחשב נתקע
עוד הפעם בגלל ה-KAZAA ובגלל האיי סי קיו(ICQ). אני אצטרך
להרוג את היצור המטונף בעל 500 הדרקונים בHeroes עוד הפעם
חשבתי לעצמי בעוד ששכחתי מג'ן ותכננתי אסטרטגיות חדשות.

"ניר" ג'ן דיברה, (לא ידעתי שהיא ידעה את שמי! אני עוד אצטרך
לדבר עם המוסד בנידון..) הסתובבתי אליה, "שלום לך הוד
מיחשובניקיותך הנעלה" השבתי.
"ענת בחוץ ויש לה כוונות זדוניות ביותר וחגורה שחורה ב- קונג
פו וב- טק-וון-דו בשביל לממשם". האמנתי לה, "אבל אל תגיד לה
שאמרתי לך שהיא פה!" צווחה עלי. תהיתי לפתע מה יכול לעצור
אותה. ג'ן זעקה לאבי שאנו יוצאים לשאוף אוויר והייתה לי בקושי
שנייה לשים בכיס האחורי של מכנסי את הווקמן (טעות חמורה, כפי
שתגלו בהמשך) ולתפוס את השרשרת של הכלבלב המגודל והרצחני שהיה
אלוף היאבקות כלבים אוהבי מדע בדיוני (ומכאן שמו, ניאו, כמו
במטריקס!) במשקל כבד.
כשעברנו את משאית החומרים הרעילים שבדרך כלל חנתה מול ביתי
פתאום הכלב זינק על דמות מסתורית וכמעט הפילה לכביש. כשענת
סיימה להכות ולרדת עלי היא החליטה שמכיוון שעכשיו חם יותר אז
כדי שאלך ללמד אותה מתמ"ט החלטתי בעד ביודעי שלא יתנו לניאו
להיכנס לבית ספר. ג'ן לחשה לי להתנצל בגלל שענת היא עדיין אישה
ובנות תמיד אוהבות שאומרים להן שהן צודקות.  אומנם לפני שעברנו
באחיה הקטן, רק שעלי לומר גדול, ובחברו. אחיה הקטן גדול היה
צעיר ממנה ובן 6 שנים אבל הוא היה שרירי מארנולד שוורצנגר ועם
חזה שעיר מזה משלי. חברו דומה לו מאוד רק שהיה בעל שיער שחור
ולא בלונדיני וטיפ טיפה יותר גבוה (כמה יותר גבוה אפשר להיות
מ-2.5 מטרים??).
החלטתי שפשוט אין סיכוי שהיא תכה אותי לפני אח שלה אז ניגשתי
אליה ואמרתי לה "ענת ברצוני ל'יתנצל שכן אישה את ונשים תמיד
צודקות" בחיוך ובהומור. אני יודע מה אתם חושבים... כבר יש לי
תשובה בשבילכם - וכמו שדריה פעם אמרה :
''Mother, how could I NOT?''

פתאום כאילו זה בא לי משום מקום היא קפצה עלי בהטעיה לביצים
תפסה לי את היד סובבה אותי ודפקה לי בעיטה בתחת. היא כנראה
החליטה שכדאי שהיא תדבר קודם ולכן אמרה תוך שנייה משהו בסגנון
"ניר! תסלק מכאן את הכלב שלך! אתה לא רואה שהוא מפחיד את
הילדים???" הסתכלתי על ג'ן שכמעט התפקעה מצחוק על ההערה של
ענת.

נותרתי בענני האפר שלהם מוכה בשוק תוהה לעצמי ממתי יש
לבלונדינית סוליה קשה כל כך ומה היה קורה לו הייתה לי גיבורה
כמוה בheroes.

וכך אמיגוס, בלונדינית דפקה אותי, התפרמט לי המחשב, הלך לי
התחת וכמובן גם נהרס לי הווקמן
WHY GOD??? WHY??WHY DID SHE HAVE TO KICK MY WALKMAN?????

ברצוני להוסיף שאל אף שסיפור זה אמיתי ביותר ונכון מאוד (עד
כמה שביכולתי לזכור) זה בסדר..אין שום צורך לפנות אליי בתואר
"ספשייל אג'נט גפן"
("special agent Geffen")
בעוד כותבני דברים אלו מושרה ישבני בקרח ולאוזניי המנגינה
הנעימה של DREAM THEATER - SCENES FROM A MEMORY ותוהה כמה זמן
אדם יכול לחיות בלי ווקמן.