New Stage - Go To Main Page

אלון רוזנבליט
/
אהבת בובות

הטעם המתוק של שפתיה נשאר איתו אפילו אחרי שהרחיק את פניו
ממנה. פניה לא זזו ובעינייה הירוקות נשאר אותו המבט המזוגג.
הוא נישק אותה שוב, אך היא לא זזה. הפעם האפתיות שלה הייתה
יותר מדי בשבילו.
הוא תפס כיסא, שבר אותו על הריצפה וחבט בפניה בכוח עם אחת
הרגליים. ראשה הסתובב באלימות הצידה, אך היא לא זזה. דם החל
לנזול מאפה, וסימן אדום רחב הופיע על לחיה. הוא חבט בה שוב,
הפעם על המצח. נשמע קול של ריסוק, אך היא לא הנידה עפעף.
הוא תפס כיסא אחר וזרק אותו עליה הכי חזק שיכל. היא נשברה
לרסיסים. הוא התיישב על אחת הכורסאות והסתכל על רסיסיה
המפוזרים בכל החדר. דמעות החלו לזלוג מעינייו.
כל אותו הלילה היה עסוק בהדבקה שלה, ובבוקר, כשסיים והושיב
אותה על הכורסא בה ישבה אתמול, עדיין לא זזה, כמו שתמיד קרה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 20/6/02 21:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלון רוזנבליט

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה