אני יושבת לבד בתוך אולם גדול
והאולם קצת מלא וקצת ריק מהכל
והייתי רוצה שיהיה לידי
מישהו שלי, שאוהב רק אותי
לפעמים מתיישב איזה מישהו כזה
אבל או שהוא מגעיל או שהוא לא רוצה
והוא קם, אחרי זמן או אפילו מייד
ונשארת, מחזיקה לעצמי את היד
כבר עברתי את החצי הראשון של האקט
נשארה הפואנטה והסוף, כמעט
ואינני יודעת, אבל יש לשער
שמישהו בסוף לידי יישאר
ובא לי נורא לקום ולעשות
לנסות, מי אחרי זה ישאר להיות
מי יישאר אפילו שלפעמים
אני קצת פחות דומה לרוב האנשים
ולפעמים אני רק מביטה בקירות
למשהו חדש-משומש לראות
שיגרום לי לחשוב שגם בסוף הסרט
- אני נשארת. |
