עוד יום עובר,ועוד אחד אני קובר.
עוד לילה מגיע ועוד הרס משפיע.
האם לנצח נאכל חרב? האם נמשיך להרוג ולהרג
למען המולדת הכל כך אהובה שלא תמיד עושה עימנו טובה.
מביט סביבי ורואה עוד יום רווי הרס.
אנשים בפאניקה אנשים אינם אדישים.
חוטף מכות,משביט שמחות ועוד לילה רווי שינאה
עולה על מולדתנו האהובה.
אנשים קטנים,אנשים רוצחים ,שונאים והורסים,רומסים ודוחפים.
את האש כבר הציטו,את הדם כבר התחילו לשפוך אך עוד לא סיימו.
האם לנצח נאכל חרב?. האם נרגיש עוד פעם את טעם הכאב?.
מנסים להתפקח אך במקום זה רק עוד אחד נותר פחות שמח.
האדמה בוערת,האש אוכלת את כל יושבי הבית הזה,
ואני רוצה אך זה אינו קורה.
קוטף עוד פרי שאסור למאכל, יושב ובוהה שותק ובוכה.
מחכה לרקע מחכה לקטע.
האם לנצח נאכל חרב?.האם לנצח נחזיק את מעגל האימה הזה
את מעגל השיטנה הזה.
רוצה לעוף רוצה לברוח אך במקום זה רק עוד שלום בורח,רק עוד חבר
אני שוכח.
האם לנצח נאכל חרב,האם עוד יגיעו ימים מאושרים או שאלה הם ימי
התום.