מפה לשם נודד,
עינוגים קטנים גורמים לי אושר.
התהילה נמצאת עכשיו במרחק נגיעה,
מחטי אורן דוקרים בגופי, בשנתי.
חלומות מנקבים חורים בבשרי,
כף רגלי לא דרכה מזה זמן,
על רצפה של בית.
חול הים וסלעים נעימים למגע.
כובד משקלי מרחף בחוסר משקל, על אדמת הארץ הפראית הזו,
השקיעות בעיניי עוצרות נשימה, שוקעות בדממה.
מפה לשם בודד,
חופות מורמות מעל ראשיהם של חתן וכלה,
ומעל לראשי רק חופת כוכבים.
חופה של חופש קסום שנקרא בדרכי,
בכל מקום בו האישון הכהה מתרחב,
והכחול מתעצם אשא את עצמי בברית נצחית,
בטבעת חייתית סנפירית שתשפריץ חכמתה לכל עבר.
כך טוב לי,
קח נורמאלי,
הפוך בו למטורף, שנהו לשונה, הרחב תודעתך. |