דניאל אושן / עיר המוות שלי |
הולכת ברחובותייך,
מפה דם,
משם צעקה.
מפה תינוק מיילל,
ומשם נערה קוראת "אמא".
מהלכת כלא רואה, אטומה,
כמו מן הניסיון.
מתנשאת מעל הכאב
שאת מביאה עמך.
עירי. עיר המוות שלי.
ירושלים. עיר הקודש?
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|