|
העיניים שלי בוערות
מדמעות שנעמדות בקצה
ומתעקשות לא לצאת
כי אין להן סיבה
הלב שלי כואב
מאבנים שמכבידות עליו
ומתעקשות לא ליפול
כי אין להן סיבה
הגוף שלי רועד
מדברים שמציקים לו
שמתעקשים לא לצאת
כי אין להם סיבה
הנשמה שלי מתה
מכול החיפושים
מתעקשת לא לחיות
כי אין לה כבר סיבה. |
|
|
-טוב, זמננו
קצר...
-רגע, אפשר
למסור ד"ש לחברה
שלי נועה אסולין
מאשדוד?
-באמת שלא.
זמננו קצר.
-אה, טוב. אז
ביי.
(נוי-נוי
מאוכזבת שלא
נתנו לה למסור
ד"ש ברדיו, אבל
חוקים זה חוקים,
יו נואו) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.