מבוסס על השיר Alone Again Or של הלהקה Love. שיר בנזונה.
בחיי.

שוב אני שוכב לבד, וחולם.
חולם את אותו החלום. החלום שבו את לצדי, וחום גופך מקנה לי
ביטחון שכל כך חסר לי. ביטחון בידיעה שיש מישהי בעולם הזה
בשבילי. ביטחון בכך שגם מחר, כשאני אשכב במיטה, את תהיי שם.
ואת לא תלכי.
שוב אני שוכב לבד, ומחכה.
מחכה לך. מחכה שתביני. מחכה שתראי לי סימן. מעביר בראש שלי את
כל הזכרונות. זכרונות של דברים שקרו בינינו. מנסה להבין מה
השתבש. מנסה לזכור דברים שאמרת. דברים שאמרתי. דברים שהיו
צריכים להיאמר. משלה את עצמי, ואומר שעוד יש סיכוי. שעוד
תחזרי.
שוב אני שוכב לבד, וחושב.
חושב למה בחרתי דווקא בך. נזכר בשיחה משונה שהייתה לי פעם,
שבמהלכה מישהו אמר לי שהוא מסוגל להתאהב כמעט בכל אחת. אנשים
הם, לדעתו, השעשוע הגדול ביותר שקיים. ואני נזכר שהבטתי בו
וגיחכתי. איך זה אפשרי בכלל, חשבתי, להתאהב במישהי שהיא לא
את?
שוב אני שוכב לבד, ומתחרט.
מתחרט על כך שהנחתי לך לחמוק ממני. מתחרט על כך שלא נלחמתי.
ושוב,
שוב אני שוכב לבד.

סוף.

29.5.2002