וואי, הרגשתי את זה באמצע הנסיעה לבית הספר, זה בא אליי משום
מקום, אפילו לא חיפשתי, כאילו, זה התחיל בבוקר, בשירותים,
הרגשתי שאני אוהב אבל לא יודע את מי, האהבה באוויר אבל לא
מכוונת, אחר כך, שכחתי מהמחשבה הזאת ובאוטובוס המשכתי לחשוב,
קולטים?! באותו יום שני דברים קורים, לא יודע מה אתכם אצלי זה
ממש משמעותי, נסעתי באוטובוס ולראשונה, אחריי הרבה זמן, הרגשתי
שחזרתי להיות אני, אם ישאלו אותי אני חבר של מי שאני רוצה
להיות חבר, אני הולך לאן שאני רוצה ללכת, אני אוהב את מי שאני
רוצה לאוהב, ולא איכפת לי מה אתם חושבים, תמיד חשבתי שאסור
להסתיר את זה, עכשיו אני מרגיש, עכשיו אני זה אני, חזרתי להיות
סוף סוף עצמי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.