סוניה רמפל / לידיד הבילתי נשכח |
שיחקנו בשכונה כשהיינו ילדים
אחר כך כשגדלנו עזבתי את השכונה
אבל הידידות לא הייתה שונה
הייתי מבלה איתך כל יום בשנה
היינו עושים יחד שיעורים
ויצאנו ביחד לבקר חברים
היו לנו ביחד דברים משותפים
ריכלנו על כולם בלי רחמים
אבל ליפני שנה עברת דירה
ואני יודעת שכלום לא הישתנה
כי אנחנו כמו אחים ולא משנה מה
אתה הידיד הכי טוב שיש
ושתד'ע שבך לעולם לא אתבייש
אז זהו ידידי השיר כבר נגמר
אז בבקשה לעולם על תשכח את העבר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|