מביט בה בזו שלצידי
פרח הברק מעינייה
מותיר רק מבט מזוגג
הקבוע בארובות שחורות
חזה כבר אינו עולה
גם קול איוושת אויר
לא נשמע יוצא ובא
ריח המוות החל נישא
עורה צפד
גווניה הפכו אפור
משל מתמזגת היא עם הקיר
כעוטה תכריכים בעודה בחיים
מביט ותוהה
האם אני איני בן דמותה?
ואולי הנשקפת
הינה בבואתי אני במראה?
זומבי כשר כהלכה
צאר | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.