כל מה שאני מסוגל לחשוב עליו זה איך להשתחרר מעצמי.
עול ה"אני" שמכביד על נשמתי..כבר אמרו לי בעבר שאני בעל נטייה
להתאבדות, אבל אני לא מאמין שאנקוט בצעד כזה - אתם יודעים,
פסיכולוגים הרי מעריכים דברים לפי אמות מידה ונוסחאות שלמדו
בבית ספר ואינן תמיד נכונות או מדוייקות.
אני בכלל רוצה להשתחרר מגופי ולהרגיש חופשי. אני מרגיש כלוא
בגוף לא אמיתי שהוא רק זמני ולא מתאים למידות הגודל האמיתיות
שלי.
כל אחד חשב בחיים שלו באיזשהו שלב, שקשה לו, או שרע לו וזה הכל
קורה רק לו והוא כולו לבד בעולם. אז ככה אני מרגיש כרגע. כלוא
בגוף שכזה שאני לא רוצה להיות בו, ושהוא מכריח אותי ללבוש אותו
כדרך מחיי באם אני רוצה אותו או לא.
אני חושב שמתישהו יתנו לי להשתחרר, מישהו ייתן לי להשתחרר.
אני לא יודע מתי ואיך אבל לאחרונה העור שלי מתקלף ואני מאמין
שזה סימן משמיים שאקבל את בקשתי בקרוב.
ולפעמים..אני חושב שמישהו משגיח עליי ודואג שאקבל את משאלתי
לבסוף.
אז היום הרגשתי בצורך לבנות לי מחסה על מנת להתבודד מהחברה
למעט זמן ולהבין את עצמי יותר טוב שאוכל לדעת איך לקבל את
צורתי החדשה מחוץ לגופי הקיים.
בניתי לעצמי מחסה קטן שכיסה את כולי ושמר עליי שאיש לא יציק
לי.
ארגנתי לעצמי אספקת מזון ופתח אוויר ושם הייתי.
בערך אחרי כמה שבועות פתחתי את הדלתות ויצאתי מהמחסה אל
העולם.

דבר מוזר שקרה היה, שכשהתמתחתי פתאום הרגשתי גבוה יותר וכבר לא
נמוך כפי שהייתי קודם לכן והרגשתי מרומם, כאילו איני נוגע
ברצפה.
פתאום זה פגע בי - אני בכלל פרפר. הייתי זחל והפכתי לפרפר.
אז מה? בסוף קיבלתי את משאלתי, מי ידע שזו הייתה משאלה
טבעית...