מיכל גטר / קומיקס |
הישבן שלי בהילוך אחורי כבר שבועות
אני לא רוצה להיות גסה או לעשות תנועות
אני זוכרת איך היא גססה ואיך יצאו בועות
אני נשבעת בסבא שלי היקר זכרונו לברכה
שיצאו בועות ולא יכולתי לומר אם הן של קומיקס
או של שכחה
ולא היה לה מה לומר חוץ מכמה מילות פתיחה
השד יודע אל מי הן היו מופנות
הן עפו בחלל והתנפצו אל הדפנות
יסלחו לי כל אלה שלא נתתי להם להיכנס אל החדר
אבל העדפתי להיות נאמנה לעצמי מאשר להיות בסדר
אני לא בטוחה שהיו שם בכלל ארבעה קירות
אבל היו שם לבטח שני ארונות
ושניהם יחד עם הקילופים דמו לשתי זקנות
כאלה נחמדות שבא לי תמיד לבקש מהן שיהיו סבתא שלי
אבל תמיד כשאני מבקשת הן לא מאמינות
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|