עשרות ומאות בנות ישראל,
בשמות מבטיחים יותר או פחות, משולה47 ועד דנה23, שלל גילאים
והבטחות.
מסתבר שהשם  באינטרנט, הוא הגורם הראשון שמושך תשומת לב,
הגולשת יודעת זאת היטב ודואגת לשפץ את שמה שלפעמים אינו אלא
התעללות של הוריה חסרי המעוף והראיה העתידית.
בקיצור, אחרי שהקונוטציות שלך לגבי שם  מסוים עשו את שלהן,
פנית אל הראויה מכולן, והצעת את אהבתך.
יש כמה שיטות שאפרטן בסדר עולה באפקטיביותו:
1. רוצה שאשים לך אותו בתחת ?(לא עובד, ישיר מידי)
2.היי, בת כמה מאיפה.(נייטרלי ונדוש, אם היא עסוקה, אין
סיכוי)
3.איזה מזל את ?(רוב הנקבות מתעניינות באסטרולוגיה, זה ימשוך
את תשומת ליבן)
4.תארי לך, שבעוד 10 שנים, נתרפק על הזיכרון איך שכמעט לא ענית
לי, ואז לא היינו מתחתנים בכלל...(בד"כ גם אם היא מאוד עסוקה,
לנוכח רמיזה כאילו מישהו יגאל אותה מיסורי בדידותה, תזכה
בתשומת לב, ולבדיקה, ראשונית.)
נדלג לשלב בו נוצר הקשר.
אחרי ההקסמה הראשונית, בוער בך הצורך לוודא שאיננה גרה בירוחם,
בת 56 ,עובדת במפעל למלט  או משהוא כזה ואין מנוס מהשאלות
האינפורמטיביות .
שגם הן עוברות בהצלחה ואתה מגלה שהתמזל מזלך  ודווקא מישל
פייפר (או שוות ערך ,אם לא יותר), מצ'טת דווקא איתך.
אחרי שלוש שעות ורבע  שצ'יטת איתה בסבלנות, סיגלת לעצמך אצבעות
של פסנתרן או מקלידנית, שמעת בהתלהבות (?), על כל הקבועים של
הצ'ט וכל מה שהיא אי פעם רצתה לספר למישהו, אבל אף אחד לא
הסכים לשמוע ואחרי ששרדת מאות בעיות תקשורת וירטואלית המאיימת
לנתק אותך מהמחוזרת שמעבר למסך שלך, הגיע רגע האמת בו אתה מנסה
לצמצם טווח אל המציאות:
אתה משתדל לעדן את האמירה  שלא תשמע מאיימת מידי  ובשנינות
נדושה, מציע לה להתקשר.
("מה דעתך, אולי נעבור לאמצעי תקשורת פרימטיבי להחריד...
כטלפון- רחמנא ליצלן ... ווט דו יו סיי (קצת אנגלית
מדוברת...))
ואז מגיעה תשובת המחץ,
"אבל אנחנו לא מכירים בכלל, כבר להתקשר כל כך מהר ."
ואני צורח (לעצמי), מה כבר ביקשתי, מה, שתבואי עכשיו למצוץ לי
??? שתסורי לביתי, ותבלעי את זרמתי המונחת כאן בארבעה בקבוקי
ליטר וחצי ???
כולה בקשתי שתרימי אלי טלפון, לא טוב,  תנתקי.
אבל לא, המחלועה מעדיפה, לשבת על הכסא, להתענג על ענני הסרחון
שהיא מפליצה, לחייך לעצמה כמסוממת (אחחחח, איך שכולם כאן רוצים
אותי, כל כך ירוק כאן !!!! אני כל כך אוהבת את עצמי)
אם לא ריסקת בשלב זה  את המחשב  על האסלה, אז עוד מאמץ מה והיא
תתקשר (עוד שעתיים של הקלדות, השרמוטה הפכה אותך לקלדנית במשפט
דימאניוק)

אז מגיע רגע האמת ,
(שיחת הטלפון)
במיומנות ורבאלית בלתי נלאית אני כובש את ליבה של הסקפטית.
שמגלה שהפעם דווקא היא פתאום מרגישה שלא בנוח, לנוכחותי.
כמובן  שכבר בטלפון אתה שם לב  שהיא די מטומטמת בדרך כלל, גם
טענותיה לגבי מראה החיצוני מתחילות להתבהר (פתאום היא חוזרת
בעצמה היא לא בדיוק חטובה  אלא  - מ ל א ה - (מילת הקסם של
נוטפות השומן, פרות ארורות ומסריחות) והיא לא יפיפייה, אלא
חמודה, לא בדיוק אתלטית, אלא צולעת ו...והיא לא לומדת רפואה,
אלא רפואה אלטרנטיבית.
בשביל זה, יא כלבה מטומטמת, שיגעת לי את האצבעות עם הקלדה
אינסופית , בשביל זה ???
לא יכולת מההתחלה לשוחח איתי בטלפון  ולחסוך לי בזבוז זמן
מיותר ?
(אז לא הייתי שונא אותך.)
למה היית צריכה את הקשר הוירטואלי המקדים הזה למההההההה?
(התשובה ברורה, כדי להרגיש מחוזרת  ורצויה, מה שהמציאות איננה
יודעת להעניק לה אף פעם.)
כל שנותר לי לאחל לכן,
קופות מטומטמות, שתמותו מזקנה על המקלדת  ויקברו אתכן איתה.
גמר חתימה טובה.