אתה מוציא מזוודה,
מתוך הארון,
היא קצת מאובקת,
לא השתמשת בה מאז שהיכרנו,
מעולם לא עזבת.

ואני רוצה לצעוק לך
שתשוב,
אל תלך..
אם תלך, קח אותי עמך,
אין לי חיים אחרייך.

אתה אורז מזוודה,
מוציא את הבגדים מהמדפים,
חולצה שהבאתי לך ליום הולדתך,
משתהה ומביט בי לרגע,
מבט מלא עצב,
אחר ניגש אלי ונושק למצחי.

ואני רוצה לצעוק לך
שתסלח לי,
להתחנן שלא תלך..
אם תלך, קח אותי עמך,
אין לי חיים אחרייך.

אתה לוקח את המזוודה,
יוצא מהחדר,
וסוגר את הדלת מאחוריך.
אני משתהה,
מביטה בדלת,
אחר קמה במהירות, נחושה
מניחה את ידי על ידית הדלת ונסוגה.

ואני רוצה לצעוק לך,
שתחזור,
שטעיתי,
שקשה לי בלעדייך,
שלא תלך..
אם תלך,קח אותי עמך,
אבל ההזדמנות אבדה,
אין לי חיים אחרייך..