איך אוכל לכתוב על אהבה היפוטטית
מבלי להישמע גמלונית ופטטית
לא אוכל לשלוח הרחק דמיוני
אל אהוב מדומה שמבטו חולמני
הלואי ואדע להאמין בפיות ומלאכים
מבלי לשקוע רק בתכנון מהלכים
מתקנאה אני בכל אמן וצייר
שיודע לרחף על בד ונייר
או בזה שבמלל פואטי לב מרעיד
ואת גופה של הנערה בקצב מרקיד
אולם מיטיבה לשרבט בשטף מילותיי
את אהבתי וערגתי עד בלי דיי
אל זה אשר בזרועותיו עוטפני
ועם טעם נשיקותיו משאירני
אל האחד שכמהה למבטו החולמני
זה אשר מלהיט את גופי ודמיוני
מגעו על עורי כמכחול וצבע בידיו של הצייר
מליבי מוציא הוא צלילים כקשת שבידי כנר
יש פה אבסורד - מפליא ומפתיע מאד
קרבו נא ידידיי וידידותיי אגלה הסוד
למרות החיסרון הזה להפעיל דמיונותי
ולהפליג בחזיונות ובעומק חלומותי
יודעת לחוש מתוך משפט, הברה, או מילה
חום, כנות, פלירטוט, עדנה וגם חמלה
לחוש אי מתי ידיד עלום זקוק להקשבה
עם סימפטיה, הבנה ולא מעט חיבה. |
